תוכן

ה) והנה בשער ד' חלק א' פ"ה נתבאר היטב תשלום ענין ביאור פנים בפנים ואחור באחור ע"ש, כי אי אפשר שיהיה זוג אחור באחור כפשוטו בשום אופן, אך הכונה היא כי הזכר נוטל ה' חסדים להגדיל גופו, ולהשלים חצי כותל האחוריים שלו, שנתחסרו בהנטל הצלע באחוריו ע"י הנסירה ואז ויסגור בשר תחתינה, הם החסדים, שעל ידם נשלם אחוריו. והה' גבורות נתנים אל הנקבה, ואשתלימו אחוריים דילה נמי. ואז ע"י הנסירה שנשלמו אחוריהם, אז חוזרים פנים בפנים להזדווג. ונמצא כי חסדים וגבורות אלו, בבחינה אחת יקראו פנים בפנים, כי הם הגורמים לה פנים בפנים. ובבחי' אחרת נקרא אחור באחור, כי ע"י נגדלו ונשלמו אחוריהם. נמצא כי אלו החסדים והגבורות הגדילו בחי' פב"פ, וג"כ הגדילו אחורי הזכר והנקבה, ואלו הם המוחין החדשים, ואור החדש הניתוסף על האורות הראשונים אשר מהם נבראו כל העצמות של הזכר ונקבה ממש, ונשארו אחור באחור בכותל אחד לשניהם. וזה הבחינה הראשונה, נקרא בחינת אחור באחור. וזו השני, נקרא פנים בפנים. ודע כי בחי' חסדים וגבורות אלו, א"א להנתן בהם, לולי ע"י היות בתחתונים בני אדם, מי שיעלה מיין נוקבין תוך הנוקבא דז"א. אך באו"א הפעם הראשונה שנאצלו, לא הוצרכו כלל למיין נוקבין ע"י בני אדם, כי האורות הז', שהם המיין נוקבין שלהם, עלה מאליהם, ואז או"א נחזרו מאליהן פנים בפנים, כמ"ש ח"ג פ"ט, ובתחילה היו או"א אחור באחור, ואח"כ חזרו מאליהן פנים בפנים, אחר הנתן באמא הז' מלכים. ובהיות חו"ב דנקו' שלמים בזה האור החדש המחזירן פנים בפנים, והיו כבר שם השבעה תחתונות בסוד מ"ן, היו מעמידים אותה הבחי' של האור שהחזירן פב"פ, שהם המוחין דחו"ב, והיו שתיהן פנים בפנים, והיו ממשיכין להם חסדים וגבורות עוד חדשים כמתחילה, עד אשר הולידה הבינה את השבעה תחתונות ויצאו לחוץ בכליהם, ואז נשברו, כמ"ש בחלק הבא בע"ה פ"ג. וגם האחוריים של או"א נתבטלו, וחזרו או"א אחור באחור, כנזכר פ"ד ח"ב. ולא חזרו פנים בפנים עד התיקון, כמ"ש בשער ד' ח"א פ"ד עיין שם היטב, כל אלו הבחי' דפנים ואחור.