תוכן
א) אחר שנתבאר לעיל ענין החלב, איך נהפך מדם לחלב, ואז יונק הז"א להתגדל בו, וביארנו כי הדם הוא שם אחוריים של אהיה העולה דם, אכתוב פה ענין הדם שבז"א מה עניינו, עם שכפי מציאות הדרוש הזה נראה שהוא בזמן הגדלות, עכ"ז נכתבהו פה, עם שצריך בו עיון ליישבו, שלא יחלוק עם מש"ל ח"א פט"ו.
דע, כי הדם שבאשה מתהפך בתחלה לחלב כנ"ל, ואח"כ יונקו התינוק, וחוזר אותו החלב להתהפך לדם בתוכו, ומתפשט בתוך הוורדין והקנוקנות, ובכל גופו. ואל תתמה איך חוזר שנית להתהפך לדם, כי הנה בתחילה היה דם מעורב במותרות ובסיגים רבים כנ"ל, ועתה מתברר ומזדכך, ולכן יכול להתהפך לחלב, ובהכנסו תוך ז"א חוזר להיות כבתחילה דם, אלא שעתה הוא דם זך נקי וצלול ומבורר, והוא חיותו ממש של התינוק.
