תוכן

א) אחר שנתבאר למעלה, סדר עתיק יומין, ומאיזה בחינה נעשה, בין בכלים בין באורות, גם בש"ב ח"ג נתבאר אופן התחלת תיקון האורות של השבעה מלכים, איך עלו בסוד העיבור כו', וכל זה קבלתי ממורי ז"ל אח"כ, והוא העיקר והאמת על נכון, והנה בתחילת למודי עם מורי ז"ל, היה מעלים ומכסה ומלביש הדברים, לסיבת שעדיין לא הייתי יודע התחלת הדברים על הסדר שבארתי בשערים שעברו, ולכן כשהתחיל לבאר לי אז ענין העתיק יומין, ביאר לי דרוש א', ונכתבהו פה, ולא יכולתי לקושרו עם מ"ש עד עתה, ועכ"ז רצוני לכתבו, ואולי המעיין יוכל לקשר זה עם הנ"ל, כי נראים דברים סותרים את הנ"ל, וזה ענינו: הנה נודע, כי עשרה נקודות היו בתחילה, וג' הראשונות לא נשברו, ונשארו הכלים והאורות, אך הז' נקודות תחתונות נשברו, והכלים ירדו אל הבריאה, והאורות נשארו במקומם בעולם האצילות בלתי לבוש כלל. ודע, כי הג' הנקודות הראשונות בין בחינת האורות בין בחי' הכלים, מהם נעשה פרצוף עתיק יומין בלבד, ואין שם כח אחר מערב בהם. אמנם בז' נקודות תחתונות יש בהם כחות רבים מעורבים בהם, כי יש בחי' העליונה בכל נקודה מהז', שהיא מבחי' עתיק. ויש בחינה שניה ג"כ בכל נקודה מהשבעה, שהיא של א"א. ויש בחינה של או"א, ויש בחינה תחתונה בהם, שהם של זו"ן. ונמצא כי מאלו הבחי' שיש בשבעה נקודות תחתונות, משם נעשו הפרצופים דא"א ודאו"א ודזו"ן אחר התיקון, בין מבחינת האורות, בין מבחינת הכלים. ואמנם הבחי' שיש בהם העתיק יומין, מאלו עלו ונתערבו עם הג' נקודות ראשונות, שכולם בחינת עתיק יומין, ומכל בחינות אלו נעשה פרצוף דעתיק, ע"ד שנבאר.