תוכן
א) נשלים לבאר ענין החלב בעצמו, עם שכבר נתבאר לעיל קצת עניניו.
הנה נתבאר לעיל, כי אורות נה"י דבינה עצמה, שהיו בחי' דם, למטה ביסוד שלה, עלו למעלה בעת הלידה, וע"י עלייתם ממטה למעלה עד מקום החזה, נתמתקו, כי הנה נתהפכו לחלב, ומשם ניזון הוולד. גם אותם ב' פרקין עליונים דנ"ה דאריך, אשר עלו בחזה דאמא, ונשארו שם תמיד, בסוד שדיים ודדים, הנה הנה"י הם סוד דינין, כי לכן הם לבר מגופא כנודע, וכאשר הם עולים למעלה במקום חג"ת, נמתקין ומתהפכין לחלב שהוא רחמים. ונמצא כי הד' פרקין תחתונים דנ"ה של אריך, הם מתלבשין בז"א, ונעשים נשמה אליו כנ"ל, אמנם מזונו נמשך ממקום יותר עליון, שהוא מאותם ב' פרקין עליונים הנז', ועי"כ יש כח הזנה בחלב, לזון ולפרנס ולגדל את הוולד, כי ממבחר נשמתו, ומבחי' העליונה הוא ניזון.
