תוכן

ד) והענין דע, כי ההוא אוירא שכתבנו לעיל בפ"ג, שהוא מפסיק בין הכתר דא"א לחכמה שבו, הוא בחינת מוחא אל הגלגלתא, שהוא הכתר. והענין, כי הכתר דא"א, הנה הוא הגלגלתא הראשונה שלו, ונודע כי הגלגלת, היא קדירת המוח, העשויה מחיבור עצמות, וכולא חלולה מנקבים קטנים, כמו הספוג. וטעם הענין, כדי שיכנס האויר, ויהיה לו מקום לעמוד באותם הנקבים החלולים שבגלגלת, וירטיב ויקרר חום המוח והראש, ולא יתייבש המוח, כנודע לחכמי הניתוח, ומבשרנו נחזה אלו"ה כי כן בגלגלתא עילאה, יש ההוא אוירא עילאה, הנכנס באותם החללים של הגלגלת, וזה האוירא נעשה מוחא ממש בתוך הגלגלת הזו, אלא שהוא מוחא זכיך ודקיק סגי לחדא, ולכן נקראהו בשם אוירא, כי הוא בחי' האויר הזך שאינו נתפס. הרי נתבאר בחי' הכתר דא"א, שהיא הגלגלתא עם מוחא שבתוכה הנקרא אוירא. וכל אלו הב' בחי', שהם הני תרי: גלגלתא, ואוירא, נעשו בחי' חד גלגלתא, בערך המוחא הנקרא חכמה דא"א, ונמצא עתה שהם תרי מוחין, זה בתוך זה, חכמה דא"א בגו האי אוירא, ומפסיק ביניהם האי קרומא דאוירא. ובזה תבין מ"ש באדרת נשא דף קכ"ח ע"ב, וז"ל, בחללא דגלגלתא קרומא דאוירא, דחכמתא עילאה סתימאה כו', והאי קרומא אתחפיא על מוחא, דאיהי חכמתא סתימאה כו', ודקדק באומרו תחילה חכמתא עילאה סתימאה, ואח"כ אומר דאיהי חכמתא סתימאה, להורות מ"ש כי תרי מוחין הוו. חד היא ההיא אוירא דאתעביד מוחא עילאה אל הגלגלת, וזה נקרא חכמתא עילאה סתימאה. אך מוחא תנינא חכמה דא"א, אינו עילאה, אמנם נקרא חכמתא סתימאה, ולא עילאה. והאי קרומא יתיב בין תרין מוחין אלין, והוא קרום מפסיק תחת ההוא חכמתא עילאה סתימאה הנק' אוירא, ויתיב ע"ג מוחא תנינא, דאיקרי חכמה סתימאה.