תוכן

ג) הספק השני הוא, אולי יצא משם מ"ה אור מקיף ואור פנימי, אך מב"ן לא יצא רק הפנימי לבד, ונמצא, כי יש עתה א' פנימי, וב' מקיפים, כי פנימי דב"ן נעשה מקיף אל פנימי דמ"ה כנ"ל בספ"ג. וסימן ספק זה, הוא בג"ד כמ"ש. והענין, כי כיון שיש אור גדול במקיפים, כי הם שני מקיפים, צריך שגם בפנים, יהיו אורות רבים בהם, והוא שיהיו כח"ב דכתר דמ"ה, ועוד יעלו ב' הכתרים של חו"ב דב"ן עם הכתר של ב"ן, ויתחברו יחד, ואמנם אין אורות שתי הכתרים הנז' עולים בבחינת פנים, רק האורות של שני הכתרים דחו"ב דב"ן בבחי' אחור, עם האחוריים של הכלים שלהם ג"כ לבד. ואמנם כיון שאינם עולים רק בחי' האורות של אחור, אינן יכולים להתחבר ולהתערב יחד עם חו"ב דכתר דמ"ה. אמנם אורות חו"ב דכתר דמ"ה נעשה בחינת הפנים, ואורות ב' הכתרים דחו"ב דב"ן, נשארים בבחינת אחור של האורות דמ"ה. כיון שכל עצמם אינו, רק אחוריים כנזכר, אך אורות כתר דב"ן, עם אורות כתר דכתר דמ"ה, ודאי שמתערבים לעולם יחד כנ"ל. וכיון שיש ג"כ מקיף ופנימי דמ"ה, ודאי דנעשה ג"כ בחי' כלי דמ"ה, וא"כ סימן ספק זה, הוא בג"ד: ב' מקיפים, וג' פנימיים, שהוא פנימי דכתר, וב' פנימים דב' אחוריים דב' כתרים (דחו"ב) דב"ן. וד' כלים, שהם: כלי דמ"ה, וכלי דב"ן, וב' אחוריים דב' כלים דב' כתרים דחו"ב דב"ן. ואע"פ שאלו האורות הם בחי' כתרים, אחר שאינם כתרים רק מבחי' חו"ב דב"ן, הלואי יוכל להעשות מהם חו"ב דעתיק, אשר כל פרצופו אינו רק בחינת כתר של האצילות כנודע, וגם כי כל עצמו אינו רק הכתר של מ"ה בלבד, כן נראה לי.