תוכן

ג) והנה בהיות או"א, טרם יציאת המלכים האלה מבטן המלאה, כבר היו אפין באפין, ונשלמו אחוריהם ע"י המוחין שבהם, החסדים והגבורות שנמשכו בהם מזווג הכתר מיניה וביה, כנ"ל פ"ו מח"א, כי פעם הראשונה חזרו או"א פנים בפנים, שלא ע"י מעשה התחתונים, ובלי מיין נוקבין. ואז ניתנו באימא הז' מלכין, והיו בה אח"כ בסוד מיין נוק', להעמיד או"א על עומדם, באותם המוחין ופנים בפנים. אמנם אחר הפעם הראשונה, א"א לשום זווג פנים בפנים, רק ע"י העלאת מיין נוקבין, ולכן אם כאשר יצאו שבעה המלכים היו קיימים ולא היו מתים, היו מעלין תמיד מיין נוק' בבינה, כי הבנים הם הם המעלים תמיד המיין נוקבין, והיו מעמידין תמיד את או"א קיימים פנים בפנים במוחותיהם אמנם במות אלו המלכים, חסר בחי' מיין נוקבין באימא, ולכן לא נתקיימו המוחין באו"א, הגורם להם בחינת פנים בפנים כנ"ל. ואז אותה הבחינה של החסדים והגבורות של או"א, המגדלת אחוריהם, ירדה גם היא למטה, וחזרו או"א אחור באחור, נמצא כי האחוריים שנפלו מאו"א, הם בחינת החסדים והגבורות שהיו בהם, אשר השלימו אחוריהם כנ"ל, וירדו החסדים והגבורות, וגם בחינת חצי האחוריים שלהם, שגדלו על ידי החסדים והגבורות הנזכר. והנה להיותם או"א חסרים אור האזן, הגדול מן שאר האורות חוטם ופה, ולכן גם חסרונם היה גדול, שהם החסדים והגבורות, שהם הבחינה המחזרתם פנים בפנים.