תוכן

א) נבאר עתה, ביטול הג' נקודות הראשונות דכח"ב, ואינו מיתה גמורה כנ"ל בפ"ג. הנה שבעה תחתונות כבר באירנו, שנפלו השבעה כלים שלהם לגמרי בבריאה, ולכן יקרא מיתה ממש ושבירה. האמנם הג"ר, עיקר הכלים שלהם נשארו קיימים במקומם באצילות, עם אורות שלהם ביחד, אך מה שנתבטל ונפל מהם, הם בחינת האחוריים שלהם של הכלים בלבד, ונשארה בחינת הפנים של הכלים, ולכן יקרא בהם ביטול ופגם, אך לא מיתה ממש ושבירה. ובזה יובן, כי באדרא רבה וזוטא משמע דלא מתו רק השבעה מלכים לבד ובמקומות אחרים מהזוהר נראה, כי גם באו"א יש ביטול ופגם ובירור, כי גם מהם נפלו אחוריהם כנזכר. ואמנם גם בג' אלו הראשונות, יש בהם שינוי, וכמו שיש הפרש ביניהם לבין השבעה תחתונות, כי אלו נתבטלו, ואלו מתו ממש כנזכר, וזה היה לסיבת חסרון הארתם, שלא לקחוה אלא מחוטם ופה בלבד, ואף גם זו לקחוה למטה בגופא דא"ק, מתחת השבולת ולמטה, אחר אשר נפסק כבר אור האזן העליונה כנ"ל בפרק שעבר. וא"כ יש שינוי בג"ר עצמן, כי נקודת הכתר לקחה אור האזן עצמו. ושתי הנקודות דאו"א, לא לקחו רק הארת חוטם ופה לבד, רק שלקחוה במקום גבוה, משבולת הזקן, שעדיין לא נפסק אור האזן. והרי יש בהם גרעון מנקודת הכתר, שלקחה אור האזן עצמו. וגם בכתר עצמו יש גירעון, שגם שלקח אור האזן בעצמו, היה בריחוק מקום בשבולת הזקן. א"כ הרי יש ג' שינויים: גרעון א' בנקודת הכתר, שלקח אור האזן בריחוק מקום. גרעון יותר גדול ממנו באו"א, שלא לקחו רק הארת חוטם ופה, רק שלקחוה במקום גבוה. ועוד שלישי גדול מכולם בז"ת, שלא לקחו רק הארת חוטם ופה, ובריחוק מקום מאד, במקום תחתון, וכנזכר בש"ב ח"א פ"ד ופ"ה. וא"כ מוכרח הוא, ששבירת כליהם יהיה בהם שלשה מיני שינויים: אחד בכלי הכתר. ואחד בכלי או"א. ואחד בשבעה תחתונות. ואלו הן: כי הז' תחתונות, נשברו ומתו לגמרי, הפנים והאחוריים כולם. ובאו"א, האחוריים לבד נתבטלו, ולא נשברו, כי נשארו בעולם האצילות כנ"ל בפ"ג. ובכתר, לא נתבטל רק בחינות חיצוניות נה"י של הכלי שלו בלבד, ולא כל האחוריים שלו, כמו באו"א.