תוכן

ד) ואמנם כבר נתבאר בש"א ח"ג פ"א, בענין העקודים, שיש בהם בחינת אורות וכלים, וכל אחד נחלקת לב' כי האור נחלק לפנימי ומקיף, והכלים נחלק לפנימיות וחיצוניות. ושם נתבאר כי חצוניות הכלי נעשה מבחינת יותר גבוהים מהפנימיות, וע"ש הטעם. ואמנם גם כאן בנקודים, היה באופן זה, כי הנה ג' אורות הם, שמהם שואב הסתכלות העין בהתפשטו בהם והם אח"ף. והנה ממה ששואב מצד הימין, הם אורות. ומה ששואב מצד שמאל, הם כלים. והנה בכל צד מאלו יש שתי בחינות, כי מה שמסתכל העין ביושר באורות האזן, שהוא בשבולת הזקן עצמו מצד ימין, נקרא אור מקיף. ומה שהוא ג"כ מצד ימין, אלא שהוא רחוק מן הצדדין, הוא הארה מועטת, ונקרא אור פנימי. וכנגדו מצד שמאל, מה שהוא שואב ביושר כנגד העין, הוא חיצוניות הכלי. ומה שהוא שואב מן הצדדין, הוא פנימיות הכלי.