תוכן

ח) ונודע, כי בין בחינת היושר, ובין בחינת העגולים, יש בכל אחד מהם אור וכלים, והאור נחלק לב': פנימי, ומקיף. כמבואר בש"א ח"א פ"ג, ויתבאר לקמן פ"ד. גם נתבאר עולם הנקודים, כי הוא יוצא מן האורות, שהיו מן הטיבור עד סיום רגלי א"ק, והם עומדים כנגד מקום זה מבחוץ. ונמצא עיקר אורו מנצח והוד דא"ק, ויצא דרך שני העינים, אשר הם ג"כ בחינת נצח והוד שבראש, כמ"ש בש"ג ח"ב פ"ז. וזה הטעם שנק' העינים נצח והוד. והמשכיל יקיש וידמה מילתא למילתא, איך בכל העולמות, בחינת נה"י וחצי ת"ת שבפרצוף א', הם המולידים כנגדם פרצוף האחר, כי הרי נה"י דא"ק הם המוציאין הארות כל עולם האצילות, ששרשו הוא פרצוף עתיק יומין.
ונה"י דעתיק, לא"א. ונה"י דאריך, לאו"א. ונה"י דאו"א, לז"א. ונה"י דז"א, לנוק'.