תוכן

ו) גם ידעת, כי שם אהיה בריבוע, הוא בגימטריא דם, שמה שנשאר ממנו אחר הבירור, נקרא דם טמא כנזכר במקומו. ולהיות שרש זה הקטנות, שרש הקליפה, לכן גם הוא נקרא נחש עליון, בסוד הנחש הנושך ברחם האילה כנזכר במקומו ע"ש, כי הוא שדי שהוא יסוד דקטנות, ודם דאהיה הנזכר, הרי נחש. וזה הנחש העליון, משם יונק הנחש הטמא, והבן זה. וז"ס נחש שבא על חוה, ואין זה מקום ביאורו. אך הענין, כי זה התחתון מתחבר עם שלמעלה ממנו, ואותו עם שלמעלה, העליון שבכולם יונק מזה הנחש העליון דקטנות, ואז הוא סוד יניקת החיצונים. ולא שח"ו החיצונים עצמם יונקים מן הקדושה ממש ח"ו, והשמר אל תפן אל און.