תוכן

ג) והנה כמו שעיבור הזה, היה לצורך תיקון ז"א, שנכללו נקודותיו ונתחברו יחד, גם צריך שיהיה בו תיקון אל הנקבה, והנה זה היה תיקונה עתה בעיבור זה, כי נכללת עתה בב' הנקודות של קו האמצעי, שהם ת"ת ויסוד. ואחר כך, כמו שגם קו אמצעי נכלל עם ב' הקוים האחרים, כנזכר אצלינו בענין ז"א, כי לכך היה עיבור י"ב חדש, לכלול זה בזה וזה בזה, וע"י כן נעשה הוא רה"י, ואז גם היא נכללה בכל נקודותיו כנ"ל, ונדבקה עמו לגמרי בכל י"ס שבו, ואז נגדלה ע"י עיבור זה, והיתה שוה במדתה, וגדולה כמדת היסוד עצמו דז"א, ולא כמדת שאר הספירות. והענין, כי היסוד אין שיעורו כשאר הספירות, והוא קטן מהם, ושיעורו הוא רביע הת"ת, וכנזכר בפרשת בלק דר"ד, על פסוק ומספר את רובע ישראל, כי היסוד שהוא המוציא רביעותיהם, וטיפות הזרע של ז"א הנקרא ישראל, שיעורו רובע גופא דיליה, ומ"ש שם שיעורו דגופא ד' בריתות הוי בשיעורא דיליה, וברית רובע איהו בשיעורא דמדידו דגופא כו', והנה עתה נקרא פסיעה לבר כנ"ל, והיא גדולה כשיעור היסוד עצמו.