תוכן
י) והנה ביארנו ש"ד ח"א פ"ה, וגם נבארהו בש"ה ח"א פי"ב, איך ז"א באין לו המוחין שלו, שהוא אור העצמות דפנימי שלו האמיתי, שהוא בגדלותו, באין לו מלובשים תוך האחורים דנה"י דאמא ונה"י דאבא. ועד"ז כל הפרצופים הם כך, כי הנה"י של העליון, החיצוניות שלהם נעשים בחי' לבוש אל המוחין של הפרצוף שלמטה ממנו, והכל נכנס ומתפשט ברישא ובגופא אל הפרצוף התחתון ההוא. והנה אין מוחין פחות מתלת בחינות שהם: חו"ב ודעת. והנה החכמה, היא קו החסד. והבינה, קו הגבורה והדעת נחלק לב': חציו חסד, וחציו גבורה. להכריע ביניהם, בסוד כי אל דעות ה', תרין דעות כמ"ש.
