תוכן
ג) ואמנם פעם אחרת ביארם לי מורי ז"ל יותר בביאור באופן זה, כי הנה נודע דכל שוקא אית ביה ג' פרקין, כנזכר בזוהר ויחי, אך היסוד אין בו רק שני פרקין, שהם היסוד והעטרה שבו, ונמצא כי שני פרקין עילאין דנ"ה דעתיק, אתלבשו בחו"ג דא"א, נצח בחסד בימין. והוד בגבורה בקו שמאל. והיסוד בת"ת דא"א, ושני פרקין אמצעיים דנ"ה דעתיק בנ"ה דא"א, ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דא"א. [וצ"ע, כי מכאן נראה שמסתיים יסוד דעתיק ביסוד דא"א, ולקמן בפרק זה נראה, שמסתיים בחזה דא"א. ונלע"ד חיים, כי עתיק כולל דכר ונוקבא ג"כ, וזה שבכאן מדבר בדכורא, אשר יסודו ארוך זכר, ודלקמן ביסוד הנוק' הקצר, והוא ממש כעין יסודות דאו"א בז"א, כמש"ל כן נלע"ד] ומלכות דעתיק, במלכות דא"א, כי צריך להעשות ממנה פרצוף שלם של הנוק'. לכן לקחה מדה א' שלימה. ונמצא שנשארו שני פרקין תתאין בנ"ה דעתיק, למטה מכל הנ"ה דא"א, ונשארו מגולים. ונודע כי רגלי א"א מסתיימין בסוף עולם האצילות, ונמצאו אותם תרין פרקין תתאין דנ"ה דעתיק בעולם הבריאה מגולים בלי לבוש, ואלו נתחברו יחד, ונתלבשו במלכות דא"א, ונעשו שם אליה ב' דדים, בשני צדדיה, ואלו הם סוד דדי בהמה, שהם למטה ברגלים, ומהם היו יונקים המלכים שירדו בבריאה, קודם שנתקנו במקומם בא"א ובאו"א ובזו"ן, וגם אחרי שהיו נולדים כל פרצוף ופרצוף, היו יורדים תחילה שם, ויונקים משם, ואח"כ עולים למקומם כנ"ל בפ"א.
