תוכן

ו) גם יש יתרון נוסף בעתיק מכל השאר, כי העתיק אין בו בחינת פנים ואחור, רק הכל הוא בחינת פנים, ואין בו אחוריים כלל, וסיבת הדבר נמשך עם הקודם, כי הלא אין לך אורות בעולם שאין בהם פנים ואחור, והנה בשם מ"ה יש בו פנים ואחור, וכן בשם ב"ן ג"כ, וכאשר נתחברו מ"ה וב"ן דעתיק, היה כך, כי הפנים של מ"ה נשארו בצד פנים דעתיק, והפנים דב"ן מהם נעשה צד האחור דמ"ה, אמנם ב' האחוריים דמ"ה וב"ן נשארו באמצע, דבוקים בין ב' בחינות הפנים דב"ן ומ"ה, וא"כ נמצא כי עתיק בין הפנים בין האחור, כולו הוא בחינת פנים, אלא שזה מבחינת מ"ה, וזה מב"ן. משא"כ בשאר הפרצופים. ואף גם בא"א, כי הרי בא"א שם מ"ה הפנים שלו בפנים בא"א, והאחור דמ"ה באחור דא"א, וכל זה בצד הימין, וכנגדו משם ב"ן בשמאלו, פנים ואחור.