חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ז

תוכן

ז) ועתה נבא לתרץ השאלות שיעדנו בריש האי פרקא, כי להיות כן, רצה המאציל העליון, שהג' נקודות ראשונות שיצאו מתוקנות דרך קוים, ושלימות, כל אחד כלולה מעשרה, לפי שאין שום פגם מגיע עד שם, שיצטרכו להסתלק אח"כ בעת הפגם. אכן הב' נקודות תחתונות, שהם נקודת הז"א, ונקודת המלכות, הוציאם חסירות ובלתי נתקנות, לסיבת הנז', והוא, כי אם היו שלימות בתחילה בעת אצילותם הראשון, לא היה אפשר להם להסתלק אח"כ בעת הפגם, והיתה אחיזת החיצוניים בהם גדולה מאד, ויחרב העולם, ולכן הוציא נקודת הז"א חסירה מד' ראשונות, ולא יצאו רק ששה חלקיה התחתונות לבד. ונקודת המלכות חסירה כל הט' תחתונות שבה, ולא יצאה רק חלק הכתר העליון שבה, כי אלו לעולם נשארים בהם, אף בזמני הפגם כנ"ל. אכן הד' הראשונות דנקודת ז"א, וט' התחתונות דנקודת נוק', יצאו חסירות, ושיהיו באים אח"כ ע"י תיקון של העיבור כמ"ש בש"ה ח"א פ"ב, כדי שכמו שבאו ע"י תוספת ולא בהשרשה גמורה, יהיו יכולת להסתלק אח"כ בעת הפגם, כיון שאינם מושרשים בה מתחילת אצילותם היטב, ובזה לא יתאחזו בהם החיצונים, ויחרב העולם. והנה מלבד היותם ו' ספירות באים חסרים כנז', כדי שאח"כ יבאו ע"י תיקון ותוספת, עוד היה בו ענין אחר, כי אף הששה חלקים שבנקודת הז"א, יצאו נפרדות, ולא מחוברות. והתשובה לזה כי הנה אין הפגמים שווים, כי יש פגם מגיע בחסד דז"א, ויש בגבורה כו', ואם היו מקושרות מתחילה הנה בהיות התחתונים פוגמים בחלק א' מהם, היו החיצונים נאחזים בכל הו"ק יחד, להיות מקושרים ושוין ביחד בעת הבריאה, ולכן נשארו נפרדים, כדי שאם יפגמו התחתונים בחלק א' מהם, הגם שלא יסתלקו משם כנזכר, עכ"ז יתפרדו מהחלק ההוא הנפגם, ולא יתאחז הפגם בכולם יחד. ואמנם הד' ראשונות דז"א אם היו גם הם יוצאים בעת אצילותם והיו מקושרות יחד היה הפגם מגיע בהם אח"כ בשלשתם יחד. אף אם לא יפגמו רק באחד מהם, ותהיה אחיזה רבה, ויחרב העולם. ואם היו יוצאין גם הם ויהיו נפרדות כמו הו"ק, כדי שאם יפגמו בא', לא יפגמו בכולם, הנה אין לך פגם גדול מזה, שהג' הראשונות יהיו נפרדות זו מזו, ונודע כי ג' ראשונות חשובות כאחד, ואיך יהיה ח"ו פירוד בהם, ולכן יותר טוב היה שלא יצאו מתחילה רק יבואו אח"כ בסוד תוספת, כדי שאם ח"ו יפגמו בהם, יוכלו להסתלק שלשתם בחיבור א' יחד, ולא יתאחזו בהם, וזה יותר טוב משישאר אחד מהם ויסתלקו הב', כי הם שתים רעות, א' הפירוד שבהם, שנית נגיעת הפגם בג' ראשונות. וז"ס כל שלשה כלבוד דמי.