תוכן

ב) ואמנם קושיא זו הקשו אותה קצת מהמקובלים, ואמרו פי' אחר שהא"ס שוה בעצמות חלקיו, וגם הוא מאיר מכל צדדיו אל הי"ס בהשואה גמורה, כי איהו לבר מכל ספירות, ולגו מכל ספירות כו', כנז' בפרשת בהר דף ק"ט ע"ב, ובפרשת פנחס דף רכ"ה, א"כ במה תתעלה כל ספירה מחברתה, ואיך נייחס מעלה לזו, ומטה לזו כו', והנה מחמת זה הוכרח הא"ס להקיף את כל העולמות כנז"ל, ואחר כך נתלבש בפנים מכל העולמות, ואז בוקע האור הפנימי של הא"ס מבפנים ויוצא לחוץ. והאור המקיף מבחוץ, בוקע ונכנס לפנים, כי חשק האורות השוין במציאותם הוא להדבק יחד, וע"י זה נמצאים כל העולמות, שמאיר בהם הא"ס, הן מבפנים, הן מבחוץ, הן בעובי כל ספירה וספירה, נוקב האור ועובר, כנזכר בפ' בהר דק"ט ע"ב, וז"ל, אנת לבר מכלא, ולגו מכלא, ולכל סטרא כו', ומלגו די' ספירות, ואנת בכל ספירה. וכן בפ' פנחס דף רכ"ה וז"ל, איהו סובב על כל עלמין כו', איהו ממלא כל עלמין כו', וכן שם בדף רנ"ו ע"ש, א"כ הרי נתבאר שם, כי הא"ס סובב בעיגול כמש"ל על כל העולמות, וגם הוא ממלא כל העולמות מבפנים. וכן עד"ז בעתיק ואריך ושאר הפרצופין כולם יש להם אור פנימי תוך הכל, ואור המקיף סובב כל השאר שבתוכו לסיבה הנז', וכמ"ש בפ"ג.