תוכן
ב) והנה ז' זמנים אלו, כללותם הם ד' לבד, הם הה' אחרונות, כי אז התחיל בה להיות בחי' שם, כנ"ל בבחי' הג'. וכן הבחי' הה' והו', שניהם ענין אחד. וא"כ, הם ד' מדרגות לבד, והם ר"ת נקבה, אעפ"י שאינו כסדר האותיות, והם: נ', נערה. ק', קטנה. ב', בוגרת. ה', ה' של ההוי"ה כנ"ל. וזהו הטעם שנקרא האשה נקבה, על רמז ד' זמנים אלו, הרמוזים באותיותיה. באופן כי ד' זמני האשה, נרמזו בנוטריקון של שמה, אמנם השם עצמו למה היה כך הוא, ממ"ש למטה בע"ה, וגם ביארנוהו במקום אחר, כי האור הנמשך אליה להגדילה ולעשותה פרצוף, יוצא מתוך גופא דז"א דרך החזה שלו, ונוקב שם באחוריו, ודרך הנקב ההוא נמשך לה כל אורותיה ובניינה. וז"ש באדרא, ונקיב ואעבר מאחורי חדוי כו', וע"כ נקרא נקבה, כי כל בנייניה נמשך דרך הנקב ההוא.
