תוכן
ד) והענין דע, כי באלו השבעה מלכים יש בהם כל בחי' אבי"ע, ויש בהם חלקים הראוים לעשות מהם אצילות, וחלקים שאינם ראוים להעשות מהם אצילות, רק בריאה. וכן עד"ז יצירה ועשיה. וכל זה בדרך כלל, כי גם הוא עד"ז בפרטות, כי יש חלקים ראוים לאריך, ויש לאבא, ויש לאימא, ויש לז"א, ויש לנוק'.
ובתחילה נתבררו החלקים שיש לאריך בשבעה מלכים, וכל השאר נקרא סיגים אצלו, כי אינם מערכו. ואמנם כל מה שהיה לאריך בהם, הכל נתברר בעת האצילות, לתיקון א"א ולקחו, ומהסיגים הנשארים, חזרו להתברר, ואז מהחלקים שיש לאו"א בהם נעשו בחי' או"א, והשאר שלא היה עוד בהם חלקי או"א, נשארו בסוד סיגים, ומהם חזרו להתברר במעי אימא.
ומהחלקים אשר לזו"ן, בהם נעשו זו"ן של אצילות, ואז כל הנשאר נקרא סיגים, בערך עולם האצילות. וכל בחינות אלו יוצאות בסוד דם הלידה, ואמנם עדיין יש בהם קדושה, שהם בחי' העולמות של בי"ע, ולכן חוזרים ומתבררים בסוד עיבור בתוך הנקבה של ז"א, ומהמובחר שבו נעשה א"א דעולם הבריאה, וכל השאר יוצא מנוקבא דז"א בסוד דם לידה, ונקרא סיגים בערך אריך דבריאה, וכן כיוצא בזה עד תשלום עולם העשיה.
ונמצא, כי אע"פ שבכל פעם חוזרין ומתבררין סיגים אלו כנזכר, ויוצאין בסוד דם לידה, אע"פ שנקראו סיגים ודם הלידה, אינם טמאים ח"ו. אמנם הדם היוצא מנוקבא תתאה בעשיה בעת הלידה, אלו הם סיגים וקליפות גמורות, אשר לא יצלחו לכל, והם בחינות הקליפות שתחת עולם העשיה, כי שם מקומם כנודע, ואלו הם טמאים,
ודם הלידה שבאשה הוא, להיות בה בחינת העשיה ג"כ, ובסוד העשיה דם לידתה טמא כנודע, אך כל שאר הדמים של לידות עליונות, הם טהורים, אמנם הם נקרא דינין ודמים, בערך המקום שמשם יוצאים, וזכור זה.
