תוכן
ב) והענין בביאור, דע כי בחדשי העיבור, נתבררו מהשבעה מלכים לצורך זו"ן, מעט מעט, מדרגה אחר מדרגה, בהמשך זמן חדשי העיבור, בין בבחינת הכלים, בין בבחינת האורות והניצוצות, כמבואר בחלק שקדם באורך, והתחיל הבירור מן בחינת הכתר של ז"א שבשבעה המלכים, ונשארו הוד יסוד ומלכות, שנתברר מהם קצת, אך לא כל החלקים שיש בהם, שהם מבחינת ז"א של עולם האצילות, כי בהכרח הוא שכשנולד ז"א, יצא שלם ברמ"ח איברים ובי"ס.
אמנם הענין הוא, שכל הבחי' שיש בז"א באותם שבעה המלכים נתבררו כולם, מכתר ועד הנצח, אך הבחינה שלו מהוד ויסוד ומלכות המעורבות שם באותם שבעה מלכים לא נתבררו כולם, כנודע כי שבעה המלכים הם כוללים מזו"ן דאצילות עד סוף עולם העשיה, וזכור כלל זה. וכמ"ש בפרק זה בענין דם הלידה.
ונמצא כי עדיין נשארו שם מבחינת הוד ויסוד ומלכות דז"א, שלא נתבררו לגמרי, כנ"ל בפי"ז ח"א, והטעם מפני היותם סמוכים אל הקליפות, להיותם תחתונות, ובפרט כי נ"ה הם לבר מגופא, והדינין נאחזים בהם, ובפרט בהוד, בסוד ירך יעקב, וכמו שנודע בפסוק כל היום דוה, כי מהוד נעשית דוה.
ולכן נחרב הבית באלף הה' שהוא כנגד הוד, וכמ"ש אצלינו בענין השקר אין לו רגלים, שהיא הקליפה שאין לה אחיזה בשתי הרגלים, רק ברגל הוד השמאלי, שהוא רגל הקוף הארוך, והוא השמאל, והיא עצמה ה' של הוד, שנעשית קוף ארוכה, ולכן ממנה ולמטה לא הוברר, כי יש בהם קליפות רבות.
