תוכן

ב) וכבר נתבאר בש"ב ח"ב פ"ב באורך, איך הז"א גם הוא מי"ס גמורות. אמנם בעת שנאצל קודם התיקון, לא יצא אלא בבחי' ו"ק בלבד, ואחר התיקון אז ניתוספו לו הג' הראשונות שהם באים לו ע"י עיבור ב' של המוחין כמ"ש בע"ה. והנה בש"ד ח"א פ"ה נתבאר כי בכל פרטי האצילות יש בזכרים ובנקבות שבהם ד' בחי' וזמנים, וזה סדרן על נכון: תחלה אחור באחור. ואח"כ נתקנים יותר, ועומדים פנים של הנקבה, באחורי הזכר, ומשם מקבלת הארתה. ואח"כ נתקנים יותר, ועומדים אחורי הנקבה בפני הזכר. ואח"כ נתקנים יותר, ועומדים פנים בפנים. וכל זה הוא בהיותם עדיין בסוד נקודות קודם התיקון כלל כמ"ש. והענין, כי כאשר היה העתיק נתקן, ניתוסף תיקון בכל מה שלמטה ממנו, וכן בהתקן אריך כמ"ש בש"ד ח"א פ"ה.