תוכן
ו) ונבאר סדר אלו הט' ספירות המתחלקות בו בא"א: הנה נשתנה א"א מכל השאר, כי כל שאר הפרצופין בין דעתיק ודאו"א ודזו"ן, רישא דילהון הוא חד גלגלתא, שהוא בחינת הכתר שבפרצוף, כי כתר לשון כותרת, כמו על כן רשע מכתיר את הצדיק, ר"ל מקיף אותו. והגלגולת הוא כעין כותרת אחת, המקיף על כל בחינת הראש, ובגו האי גלגלתא אית תרי מוחין, הנקרא חו"ב של הפרצוף ההוא חו"ב, חכמה בימין, ובינה בשמאל, ואלו הב' הם עיקר המוחין. האמנם מכללות שניהם נעשה המוח הג' למטה מהם, ומכריע באמצעם, והוא הנקרא דעת שבפרצוף. ומה שאינו נכנס בכלל הי"ס של הפרצוף, נבארהו בע"ה, וכל אלו התלת מוחין, הויין ויתבן גו האי גלגלתא הנקרא כתר, ולבתר הכי אתפשטן שבעה ספירות תתאין דחג"ת נהי"מ בגופא, זו ע"ג זו בדרך קוים כנודע. אמנם בהאי גלגלתא דא"א, לא אית בגווה רק חד מוחא לחוד, והוא הנקרא חכמה דא"א. ועם היות כי גם חכמה זו, והאי מוחא, יש בו בחינת תלת מוחין, כמו שנבאר אח"כ, עכ"ז כל שלשתם אינם רק בחינת החכמה עצמה. ואם כן נמצא, דבהאי רישא דא"א, לא היה רק חד גלגלתא, שהוא הכתר דא"א, ובגווה חד מוחא, שהיא חכמה דא"א.
