תוכן

יג) באופן, שהשלשה נקודות ראשונות, עם היותם כל אחד כלולה מעשרה, לא היו עשרה חלקים של כל אחד ואחד בפרטותם, בדמיון קוים, אמנם השלשה נקודות בכללותם, היו בדמיון קוים, כנזכר, ואמנם השבעה תחתונות, עם שאינה כלולין מעשרה, גם לא היו בדמיון קוים, לא בפרטות, ולא בכללות, והיו עדיין הדינין והסיגים אשר בהם מעורב בכולם, ולא נפרד מהם. וטעם הדבר נתבאר שם ח"א פ"ו, כי הג"ר חשובות כא', כנודע בגמ' כל פחות משלשה כלבוד דמי עם מאצילם, ולכן היה בם הארה נוספת, אשר לזה ג"כ היתה סיבה שקבלו הארה מאח"ף דא"ק, אכן השבעה תחתונות, להיותם רחוקות ממאצילם אשר לזה ג"כ חסר מהם אור האזן, אשר ממנו נעשה בחינת הכלים שלהם, כנז"ל ח"א פ"ד, לכן יצאו חסרים בחסרונות הנזכר, ואז היה נק' רשות הרבים, כי הם רבים נפרדים זה מזה, ולא יכלו לסבול האור ומיתו, בסוד חבור עצבים אפרים הנח לו, כי החיבור גורם קיום וחוזק, והפך בפירוד, כמשל הקנים, אשר בהיותם אחת לאחת נפרדים ישברו כל אחד בפני עצמה, אף אם הם רבים. ובהיותם מחוברים יחד, אפילו ב' בלבד, לא יוכלו להשבר. וכמ"ש ג"כ חלק לבם עתה יאשמו, וע"כ הוצרך העיבור אל הז"א, להחזירו מר"ה ולעשותו רה"י, וכמ"ש בע"ה בש"ה ח"א פ"ד.