תוכן

יב) ואמנם השינוי שהיה לאלו הששה חלקי הנקודה הד', שיצאו נפרדות כנזכר, כבר נתבאר בש"ב ח"א פ"ו. והענין יותר בביאור הוא, כי הנה ביארנו שם, כי בתחילה יצאו הכלים, ואחר כך בבוא האורות ליכנס, מיתו הכלים ואתבטלו, שלא יכלו לסבול האורות. והנה השלשה נקודים, שהם השלשה כלים הראשונים, היו כל אחד מהם כלולה מעשר, אמנם לא היו עשרה חלקים שבכל נקודה מהם מצויירין ציור פרצוף בצורת קוים, רק כל נקודה כלולה מעשרה, והיו העשרה מקושרות זו בזו. האמנם בכללות השלשה נקודות שלשתם היה בהם קשר אמיץ מאד, כי היו שלשתם יחד בבחינת קוים, שהיא בחינת פרצוף כזה:
כתר
חכמה בינה
ותחת אלו השלשה נקודות המצויירות כעין קוים, היו הב' נקודות אחרות, נחלקת לשבעה חלקים כנזכר, והיו זו תחת זו, ולא בצורת קוים. ואז היתה נקודה הראשונה, כוללת כללות התלת רישין הנ"ל, שהם: עתיק, ואריך, וחכמת אריך, אך לא מתוקנות בתיקון פרצוף ממש, רק בדרך כללות לבד, והיו אלו התלת רישין הנכללים בזו הנקודה הראשונה, מתפשטין תוך הט' נקודות שתחתיה. והם לבושין אליו. אכן ב' נקודות חו"ב, היו בסוד קוים כנזכר, ושאר השבעה תחתונות היו זו ע"ג זו כנזכר. ועד"ז כולם לבושין אל הנקודה הראשונה המתלבשת בתוכם, והיו שני נקודות בסוד חו"ב, והנקודה הד' הנחלקת לששה חלקים, היתה בסוד גוף אליהם, והנקודה אחרונה שהיא חלק אחד מעשרה כנ"ל, היתה בחינת מלכות אליהם.