תוכן

ג) ותחילה צריך שנבאר הקדמה א' גדולה, כוללת רוב מאמרי הזהר, וסיימנוה בהקדמת מבוא שערים, הלא היא הי"ס דאצילות, עם שהם עשרה, אינן נחלקים רק לחמשה פרצופין, כי הכתר פרצוף קומת אדם שלם. וכן החכמה, פרצוף זכר אחד. וכן הבינה, פרצוף נקבה א'. ומחסד עד יסוד, פרצוף זכר אחד. והמלכות, פרצוף נקבה אחת. הרי הם ה' פרצופים. ואלו הה', הם סוד הויה א', הכוללת כל הי"ס דאצילות: קוץ היו"ד, בכתר, שהם עתיק ואריך. והיו"ד עצמה חכמה. והה"א בינה. והו' הם ו' קצוות, מחסד עד יסוד. וה' אחרונה מלכות. האמנם בהצטרף אלו הה' פרצופים בכללות, יהיה מהם פרצוף אחד לבד, כי כח"ב הם ראש האצילות, והז' תחתונות גוף האצילות, וכמ"ש בע"ה בשערים הבאים ובפרט בש"ג ח"ב פ"ב, איך העתיק הוא בחי' כתר של הי"ס דאצילות, ונחלק גם הוא לי"ס, והג' ראשונות שבו, שהם רישא דעתיק אינן מתלבשים במה שלמטה מהם, אך הז' תחתונות שבו, מתלבשות בי"ס דא"א. ואחר כך הז"ת דאריך אפין, גם הם נתלבשו באו"א וז"א, וג' ראשונות דאריך נשארו מגולות, ונמצאו עתה תרין רישין דעתיק ודאריך בלתי התלבשות, והם הנקרא כתר די"ס דאצילות. ואח"כ נשארו תחתיהן תרין רישין דאו"א מגולות, והיו בבחינת חו"ב די"ס דאצילות, ושאר שבעה תחתונות של שניהן נתלבשו בז"א, והז"א היה בבחינת גוף הי"ס דאצילות, שהם מחסד עד היסוד. ונוקבא דז"א היא התחתונה והאחרונה מכולן, והיא בחינת מלכות אל הי"ס דאצילות, כמ"ש כל זה בשערים הבאים בע"ה. נמצא, כי התחברות הי"ס דאצילות, יהיו כולם בחינת פרצוף אחד לבד, אמנם דרך פרט, נחלקים לה' פרצופים: כי א"א בפני עצמו, הוא פרצוף אחד. וכן החכמה והבינה, והזו"ן, כל אחד מהם פרצוף בפני עצמו הוא.