תוכן

ג) והטעם, כי הרי כל האור היה שוה באחדות ובהשואה גמורה, ואין בו לא תחילה ולא סוף, עד שנאמר כי מקום ההתחלה תקרא מעלה, ומקום הסוף יקרא מטה. וגם כיון שהכל אור א' בהשואה, לא היה בו שום שם או כינוי, כי השם מורה על דבר קצוב ומיוחד, להכיר הפרש שבין ספירה זו לחברתה, אמנם כיון שהכל אור א', לא היה שייך בו שם, או כינוי, או אות, או נקודה ולא שום דמיון ותמונה כלל. וגם לא נוכל לכנותו בכינוי רחום או חנון כו', כי מכיון שלא היו נבראים, על מי ניכר רחמנותו, וכן בשאר השינוים וזה נזכר בפרשת פנחס דף רכ"ז ע"ב, וז"ל, אוף הכי מרי עלמא קודם דברא עלמא ובריאן דיליה למאן אתקרי רחום וחנון או דיין כו' ע"ש.