תוכן

א) תשמיש רחיצה וכו', ה' ענוים הם. ונבאר עצמות מציאות הה' ענוים שבי"כ מה הנה. דע, כי כבר בארנו איך בי' ימים אלו, ננסרו כל הדינין אליה, ואח"כ נמתקין קצת ע"י הז"א עצמו, אך עכ"ז עדיין צריכין מתוק אחר כדי שתוכל להיות עמו פב"פ, ולא יאמר הוא אליה, הסבי עיניך מנגדי, שהם הרהיבוני, דאינון מוקדין לי ברוב תוקף הדינין, ולכן עתה תתמתק מן הבינה עצמה. והנה עד עתה בכל השנה היה לה ולז"א, סוד אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, כולם מבינה עצמה שנותנת אליהם, אך עתה שהיא צריכה לקבל מיתוק הדינין שלא ע"י ז"א, א"כ היא צריכה להתעלות יותר ממנו, ועולה עד הבינה ממש, וכיון שהיא שם, אינה מתפרנסת מן הבינה, רק ממקום שהבינה עצמה אוכלת ושותה ורוחצת וכו', וכל ה' דברים הראשונים נתבטלו עתה, כי באים לה מלמעלה ממקום גבוה, ואותן שלמעלה ממנו אינן מושגות לנו, כי כולם בסוד הבל הפה לבד, ומשם ניזונית, ולכן אין אנו יכולין לאכול ולשתות, כי כבר נתבטלו, אך כנגד ה' דברים ההם, באים אליה עתה בסוד הבל הפה, ולכן יש לנו כנגדן ה' תפלות ביום זה, בסוד ההבל.