תוכן

טו) גם בזה תבין, ענין הגלות, שהוא אלף יומין דחול, הנזכר פ׳ פקודי דרכ״ו ע״ב, והענין, כי הם ה״ח, כל אחד כלול מק׳, הרי ת״ק כמנין כת״ף ימין, וה״ג כמנין כתף שמאל, הרי אלף. ובהיותן בעץ הדעת, נקרא אלף יומין דחול, יען כי שם הוא טו״ר, שהם בר ותבן. וכשמנקין התבן, נשאר חולין. ואם לאו, טבל, ע) טבלא: לא טוב, רע. והגלות הוא, היות אלו האלף, נתונים שם תוך הרע אשר שם, ולהיות כי גלוי החו״ג תוך ז״א, הוא מהחזה ולמטה, אשר שם נה״י, הנקרא ווי עמודים, לכן אלו הם דוגמת הקדושה, ואת האלף ושבע מאות וגו', והבן זה, כי אין אחיזת עה״ד, אלא במקום הגלוי. וז״ס, כל היום דוה אלף שנין.