תוכן

יג) אך אותן הנשמות שלא נטהרו לגמרי, תכף בצאתן, נעשה להם מלבוש גוף מכתנות עור. וגם מזווג זכר ונקבה שבקליפות נוגה, כנזכר פרשת ויקהל רי״ט ע״ב ע״ש היטב, בענין הפסוק לפתח חטאת רובץ, ושם תבין, כי הלבוש והגוף ההוא, נקרא יצה״ר, שעליו נאמר לפתח חטאת רובץ. נמצא, כי הלבוש הנעשה לנפש, מצד הגבורות אשר בקלי׳ נוגה, הם היצה״ר, כי עדיין לא נזדככו, והם עדיין מלאים קליפות וסיגים, ונקרא שד. אך בבא היצ"ט, שהוא לבוש החסדים, תכף בצאתן מקלי׳ נוגה, הם נקרא יצ״ט, כי כבר נתרחקו מן הרע, ואין הרע שולט בהם, כי הם חסדים. ואז דוגמת חסדים הממתקין הגבורות כנודע, יען הם זכר ונקבה, כן יצ״ט אחר הכנסו, ממתיק את היצה״ר, ויכול לאחזרא ליה משד למלאך, כנזכר פרשת תצא דרע״ז, ואז שניהן נקראים מלאכים, השומרים את האדם, כי אף הגבורה טהורה היא, אלא שנעשית שד. ובהסיר ממנו הרע שבה, חוזר למלאך טוב, והבן סוד זה היטב, הרמוז פרשת וארא דכ״ו ע"ב, על בכל לבבך: דא יצ״ט ויצה״ר, דא ימינא. ודא שמאלא כו'. הרי מבואר, כי הם החו״ג, הנקרא ימינא ושמאלא. והרי מובן בביאור, איך היצר הרע יכול להיות טוב גמור, כמו יצר טוב ממש. (ב)