תוכן

ט) ועל זה רמזו במסכת חגיגה ע"פ ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גווה, מפני גאותן של ישראל כו׳, כי כבר ביארנו במקום אחר, כי ענין חטא אדם הראשון, וענין גלות וחורבן בית המקדש, הכל ענין אחד. וזה שאמר הכתוב, השליך משמים ארץ תפארת ישראל, כי תפארת ישראל שהוא ז״א, השליך מן השמים שהוא מקום הת״ת שבו, את הארץ שהיא נוקבא, שהיתה שם במקום החזה, כנודע. וגם השליכה מכנגד נצח הוד יסוד שבו, וזהו ולא זכר הדום רגליו, שהם נה״י שבו, וירדה למטה מהיסוד שבו, בסוד נקודה אחת לבד כנ״ל. וזהו ענין פסוק, ומלכותו בכל משלה, שנתבאר בתקונים, בי הוא סוד אדם דעשיה, שנתלבש בי׳ קליפין, שהיא נוקבא דז״א דאצילות, הנקרא אדם דעשיה.