תוכן

י) וז״ש פרשת ויקהל דר״י, כמה דהאי נהר אתפריש ונפיק כו', הכי נמי מגו פתחא כו', ר״ל: שכמו שהנהר, שהוא בחי' יסוד התחתון, הוא כולל כל ד׳ בחי׳, ולכן אתפרש לד׳ נהרין דגנתא. כן האי פתחא דאמצעיתא, שהוא יסוד הדעת העליון, שהוא הרקיע, גם הוא חד נהורא שם באמצע, ומשם יפרד לד׳ נהורין, בד׳ פתחין האחרות כנ״ל. כי זה העמוד הוא באמצעיתא, ויורד עד עץ החיים, שגם הוא באמצע הגן, והוא בחי׳ הת"ת, ומתחת עץ החיים, יוצא האי נהר שהוא היסוד. הרי שהנשמות נכנסין דרך האי נהר, ומשם נכנסות תוך עץ החיים, ומשם עולין דרך האי עמודא, לפתחא דאמצעיתא, עד העדן, שהוא חכמה דנוקבא דעשיה. ואז סליק תמן מ"ן, בסוד המחשבה ההוא. וכדין צדיק העליון דיצירה, אריק בה מ״ד, והוא שעשוע דנשמתין. וז״ש, כדין אלביש קנאה, מנהורין דחד צדיק עילאה, כי יסוד דיצירה, הוא נהורא עילאה דאצילות, כנודע דו״ס מקננן ביצירה. וההוא נהורא דצדיק עלאה, מלביש קנאה ובא להזדווג עמה.