תוכן

ט) ובזה הרקיע, שהוא סוד הדעת, ממנו נמשך עמודא חדא, והוא סוד חוט השדרה, היורד מן הדעת, מבחי׳ יסוד שבו, שהוא פתחא אמצעיתא, ונמשך עד קרקע הגן, היא מלכות. ומשם עולין ויורדין הנשמות תדיר. ובו ג׳ גווני קשת, כי היסוד קשת איקרי, הכלול מחג״ת. ג׳ גוונין אילין. וכפי שורש הנשמה, עולה בא׳ מאותן הגוונין. ובעת הזווג, שהוא בריש ירחא, ובשבת, אז מתגלין ג׳ נהורין מחג"ת שבדעת, ונגלין להאיר בג' גוונין דבההוא קשת, שהוא העמוד. ואז עולין בו הנשמות בסוד מ"נ, אל זה הרקיע, דעת דנוקבא. ומשם מקבלים טפת מ״ד, ומאירין ומתענגים שם. וזה השעשוע האמיתי, הנזכר תמיד בזוהר.