תוכן

ד) והענין, כי היסוד חותם א', והמלכות חותם ב׳ כנ״ל. וביאור הדברים, כי יין משומר, הוא סוד הגבורות, הניתנין אל המלכות, וצריך להיותן שמורים מן החצונים, שלא יתאחזו בהם, כי יניקתן מגבורות, ולכן היין צריך לשומרו, שהם הגבורות. לא כן החסדים, שהם המים. ואמנם החצונים, הם יושבין תחת המלכות, וקרובים אליה, בסוד רגליה יורדת מות. ואינן נאחזין בה, אלא בסופה בתחתיה כנודע, ובמה שיוצא מן היסוד שלה, משם יונקים. ולפעמים אותן גבורות נעשין דם, שהם דינין גמורים, ואז הוא דם נדות, שיונקים החצונים. אך בהיותן שמורים, הם יין, כי יין מורה על גבורה המתמתקת, בסוד ויין ישמח.