תוכן

ה) והרי נתבאר זווג העליון של פה דא"א, להוציא טפת זו"ן, כלולה ממ"ב זווגים, שהם ב' אהי"ה הנ"ל, שבהם ב"פ מ"ב אתוון הנ"ל, ומאלו נמשכו אח"כ אל היסוד דא"א, ליתנה במלכות, שהוא עטרה, אשר הוא שליש היסוד, ושם הוא מלכות דא"א, ואמנם זווג זה לא היה בא"א לבדו, אלא שנתעלה נה"י דא"א, (ונתלבש באו"א) ונכלל בחג"ת שלו, אשר האו"א הם מלבישין אותו, או נכללו אלו באלו, הנה"י בחג"ת, (נ"א חג"ת בנה"י) והיו ג' כלילין בג', ואז יצא הז"א בסוד הלבוש אל נה"י דא"א. ונמצא כי עיקר הזווג זה הוא של א"א, רק שהיו באמצעות או"א, הרי מבואר, כי גם הנה"י של א"א עצמו, היו ג' כלילין בג', בתוך החג"ת העליונים, ואז גם הז"א יצא עד"ז ג"כ ג' כליל בג'.