תוכן

ב) ואמנם המ"ב הא' של הזכר, ממנו נעשה החלב, שהוא לובן דז"א. ומאהי"ה דאמא, נעשה הדם, שהוא אודם. והנה דם וחלב, הם כמספר ב"פ מ"ב. ולכן חלב ודם לעולם לגבוה סלקי. אמנם האהי"ה הב', שהוא מ"ב הב', שהוא בג' אמצעיות, במקום דדים של האשה, ושם אחר לידת הולד חוזר הדם העליון להיות חלב. והנה חלב וחלב ודם, הם גימטריא ג"פ מ"א, (נ"א מ"ב פחות ב') והם סוד ג"פ מ"א (נ"א ב"פ מ"ב) של אהי"ה, (דההי"ן) שאין בהם רק מ"א אותיות של מילוי כנ"ל, כי לכן נקרא בינה א"ם, כי אין בה רק מ"א אותיות.