תוכן

ה) ומה שקרא לזווג זה קן צפור, לשון ק"ן. ר"ל. כי עתה בזווג זה נקרא מקננא על בנין, כי הבן שהוא ז"א נקרא צפור, והיא מקננת עליו, ונעשית קן צפור. ולזה לא אמרו בתיקונים, דאמא יתבא על בנין, רק מקננת על בנין, כי לשון קינון מורה על הזווג, שמזדווגת אז עם אבא, בהיותה היא אם על הבנים, שהוא הזווג הזה הב' הנ"ל, הנקרא מקרה לפרקים.