תוכן

א) ונבאר עתה מצות שלוח הקן, כי יקרא קן צפור וגו', הנה כאשר הזווג דאו"א, הוא בבחינת רביצת על האפרוחים כנ"ל, וזה מורה על חולשת הבנים זו"נ, שהם חלשים בבחי', ו"ק. הנקרא אפרוחים, והם קטנים, וצריכין עדיין לאמא, וצריכה אמא לרבוץ עליהם, לשומרם מן החיצונים. ואז גם אבא יורד עמה, ומרכין ראשו למטה, כמבואר לעיל, שאין זה הזווג העקרי של או"א. אלא זווג המקרה, כאשר הבנים בסוד יניקה צריכין לאמא, לכן ארז"ל, כי יקרא, קן צפור, פרט למזומן. גם אמרו, שיהיו צריכין לאמם.