תוכן

י) אבל הלשון עדיין צריך ביאור, כי מלשון רז״ל נראה, כי מהעקב עצמו של ענוה, נעשית עטרה ליראה, ולא אמרו שכתר היראה היא תחת עקב דענוה. לכן צריך לבאר הענין יותר בפרטות, כי הנה כפי הנ״ל נמצא, שמראש כתר דלאה, עד סיום רגלי דרחל, הם ז״ס: דעת חג״ת נה״י, כי המלכות שבז״א, היא עצמה שורש רחל כנודע, ומהראוי היה, ששתי נשים הללו, אחת אהובה רחל, ואחת שנואה לאה, לא יוכל להסיר חלק השנואה, בעבור האהובה, כי חלק כחלק יאכלו שניהן, וירשו מקום בעליהן ז״א, שוה בשוה, ותקח לאה ג״ס וחצי, שהם דעת חו״ג וחצי ת״ת העליון, ותקח רחל מחצי ת״ת ולמטה, עד סיום רגלי ז״א, שהם ג״ס אחרות, וחצי תחתון של ת״ת.