תוכן

ב) הנה ג' זמנים הנזכר, הם אלו: א' מהם, הוא ע״י דורמיטא, הנזכר לרז״ל, בסוד ויפל ה׳ אלהים תרדמה על האדם. שהוא ג״כ בסוד מ״ש אצלינו בכוונת ק״ש שעל המטה, וחזרת התפלה של שחרית בקול רם, שאז מתגלין גם החסדים שבחג״ת דז״א, ועי״כ נגדלין יעקב ורחל, ועולין עד שם למעלה, נגד חג״ת דז״א. ושם נתבאר טעם הדבר, שהנה סבת כסוי החסדים ההם הוא, בזמן שהאם העליונה יורדת ורובצת על האפרוחים למטה, ועי״כ היסוד שלה הוא למטה, והם מתכסים בתוכה. אמנם כשאינה רובצת על שניהם, רק על הבת לבדה, להגדילה, בסוד ויבן ה׳ אלקים את הצלע. אז אינה רובצת. רק זקופה ועומדת כדרכה, ואז היסוד שלה נתון באמצע, בין ב׳ פרקין קדמאין דנ״ה שבה, אשר הם בחי' חו״ב דז״א, והיסוד בסוד הדעת דז״א. אמנם בב״פ האמצעים דנ״ה שבה, אשר הם בחי׳ חו״ג דז"א, אין באמצעם יסוד של אמא מגיע עד שם. ונמצא, כי כל החסדים של ת״ת דז״א הם מגולים בלי כסוי יסוד אמא.