תוכן

ז) וכעד״ז הוגדלו בחי׳ ב׳ קוין, ימין ושמאל. כי תחלה לא היה בכל קו, רק ב״ס בכל קו, ואחר כן הוגדלו ונעשו שלשה ספירות בכל קו מהם. אלא שיש הפרש ביניהם, כי חסד ונצח שבקו ימין, וגבורה והוד שבקו שמאל, כל מדה יש בה ג״ש ממש, שהם ג״פ נפרדין זה מזה, בכל ספירה מהם. וכנזכר בזוהר פרשה ויחי דרנ״א, בענין י״ב שבטים, הנכללין בד׳ ספירות אלו, וכנגד ד׳ דגלים. אבל היסוד, אע״פ שנחלק לג׳ חלקים, אינו רק ב״פ לבד. ונמצא, כי כאשר השליש העליון של היסוד, נעשה ממנו ת״ת, בעת ההגדלה כנ״ל, אין השליש ההוא בחי׳ פרק שלם בפ״ע, ולסבה זו אע״פ שנעשה ממנו ת״ת, עדיין נקרא יסוד, כי לא נפרד, ויש לו התקשרות עם היסוד. וז״ס מ״ש פרשה פנחס רכ״ג, דגוף וברית חשבינן חד.