תוכן

ה) והנה מהחזה דז״א ולמטה, אז מתגלין אורות של מוח הדעת האמצעי, שהיה מלובש תוך יסוד דאמא כנ״ל, והם בחי׳, ה״ח וה״ג. וה״ח מתחלקחין בחג״ת נ״ה דז״א, הה׳ בה'. והה״ג כולן נכללין ביסוד של ז״א. וז״ס יצחק, אותיות: ק״ץ, ח״י. כי הה״ג הנקרא יצחק, הם ביסוד, הנקרא ח״י, שהוא סיום וקץ הגוף. אמנם אורות הדעת דמצד אבא, המלובש ביסוד דאבא, מתפשט גם הוא דרך קו האמצעי, ואמנם להיות יסוד דדכורא ארוך, הוא מתפשט יותר למטה ממקום סיום יסוד אמא, והוא יורד ונמשך עד היסוד דז״א. ואמנם הנ״ה, נתבאר שכ״א מהם יש בו ג״פ, והיסוד אין בו רק ב״פ בלבד, והם היסוד וראש העטרה שבו, ואע״פ שמתחלק לג׳ שלישים, אינם רק ב״פ, אלא שמתחלקין לג״ש.