תוכן

ג) והנה בזה תבין, שינוי א׳ שיש בג׳ קוין, כי קו ימין ושמאל, אשר בתוכם מתפשטין ומתלבשין מוח חו״ב, המלובשים בנ״ה של אמא כנ״ל, הנה האורות ההם סתומים, ולכן הם קוין בלתי רחבים ועבים, כי הם בחי׳ הזרועות והשוקיים, שהם ארוכים בלתי רחבים. אבל קו האמצעי הוא ת״ת, והוא הגוף שהוא רחב מאד, משא״כ בשאר הקוים. וטעם הדבר, לפי שאורות מוח הדעת האמצעי, מתפשטין בתוכו, והנה שם עומד ומתלבש בחי' עטרה של יסוד דאמא, הנקרא רחובות הנהר, כי הוא מקום רחב, ואינו מקום צר, כמו פי עטרת יסוד הזכר, ואז מתחיל משם אור הדעת שבתוך כלי של יסוד של אמא להתרחב. ואח"כ מהחזה ולמטה, יוצא אור הדעת מגולה לגמרי, בלתי לבוש כלל ביסוד דאמא, כי כבר נגמרה ונסתיים לבוש כלל ביסוד דאמא, כי כבר נגמרה ונסתיים כנ"ל. והאור יוצא ומתרחב, (דרך נקב) בלי עיכוב מסך וכיסוי, ואז מתרחב כלי הגוף הנקרא ת"ת, ונעשה רחב יותר מאשר הספירות.