תוכן

יא) מ״ק והנה כל זה הוא בימי החול, שתמיד היא עומדת בבחי׳ נקודה שבמלכות שבה בלבד, תחת היסוד דז״א. אמנם על ידי תפלות ישראל, ומקיימי מצוה התפלה יש בנו כח להעלותה בסוד פרצוף שלם אב״א, מהחזה דז״א ולמטה. ואח״כ חוזרת פב״פ. ואז הוא יורד בנצח שלו, והיא עולה בהוד שלו. כי אע״פ שהיא מהחזה דז"א ולמטה, שהוא למעלה מנ״ה, עכ״ז כדי לבא פב״פ, צריך לחזור נקודה א׳ תחת היסוד, ואז עולה בהוד דז״א, שהוא בינה דיעקב, שבו בחי׳ שם בוכ״ו, כנודע. ואז הוא צריך לכפוף (עד הנצח לכוף קומתו) להזדווג עמה, ואחר התפלה חוזרת בסוד נקודה, אב״א ביסוד שלו.