תוכן

ח) ובזה תבין שאמרו רז״ל ירמיהו לא אמר והנורא, לפי שגוים מרקדים בהיכלו, איה נוראותיו. דניאל לא אמר הגבור כו'. והענין, שכבר ידעת שבחורבן בית ראשון, אותה הארה שהיתה מגעת אליה פב״פ, מה״ר שבת״ת, נסתלקו והלכו אל הקליפות, אך היה עדיין פרצוף שלם בת י״ס. אמנם זה היה אחר החורבן, אבל בעת החורבן, לא היתה יכולת אל הגוים ואל הקליפות לשלוט בבהמ״ק, אם לא שבאותו רגע, חזרה המלכות בסוד נקודה א', ונהרס כל בניינה לגמרי, ואחר גמר החרבן חזרו הי״ס אב״א. וכראות ירמיהו ע״ה ענין זה, לא רצה לומר והנורא, כי נורא הוא סוד ת״ת דז״א כמ״ש. והנה מחצי ת״ת הזה, משם היה מתחלת גולגלת דנוקבא, ותחלת בניינה. ולהיות שעתה נחרב כל בנינה, א״כ אין ראוי להזכיר נורא. ודע, כי נורא, אותיות: ארו״ן לרמז אל המלכות הנקרא ארון, לפי ששם התחלת בנינה. וכן ארו״ן גימטריא נז״ר, כי מן נורא, זהו סוד נזר, וכתר שלה. גם דע, כי לב׳ חצאין נחלק ת״ת זה, באופן שהם ב' נוראות, וז״ס נוראות בצדק תענינו, ולכך אמר ירמיהו, גוים מרקדין בהיכלו, איה נוראותיו. גם אמר לשון איה, לרמז כי מסוד נורא זה נעשה לה ג״ר, שהם כח״ב הנקרא איה, וזהו איה נוראותיו.