תוכן

ב) וגם ביצירה גרם אדה״ר, להסיר אור אמא, ולא נשאר רק אור ז"א. וז״ס, ז"א מקננא במט״ט. וג״ר שלו היו שם מכוסים בחשך, ואינם מאירין, וכנגדן ביצירה הטומאה, נתקן ז״א שבה, ונמשך לו אור. גם בעשייה גרם חטאו להסיר אור הז״א, ולא נשאר רק נוקבא, וז״ס מל׳ מקננא באופן. וכנגדו נתוסף בעשייה הטמא, תקון על מציאות א״א. והוא סוד גדול, אסור לגלותו, והוא במקום רדל״א. והרי בזה ידעת, איך האור הולך ומתמעט בסידורו, ובטומאה הולך ומתרבה בסידורו, וזהו אמלאה החובה כנ״ל.