תוכן

י) והנה ז׳ זמנים היו אל הנוקבא דז״א, עד שהיתה ראויה לזווג, וחזרה עמו פנים בפנים. ויש בחי׳ אחרת ג״כ, וית׳ במ״א בע״ה, ואלו הם: א', בהיותה קודם התיקון, שאז היתה נקודה קטנה. הב׳, בעיבור א׳ של התיקון, ואז היתה נקראת פסיעה לבר. הג׳, בזמן היניקה, ואז נקראת ה׳ תתאה, ואז נקראת צלע. הד', משם ואילך עד שתהיה בת י״ב שנים ויום א׳, והמשך זמן זה נקראת קטנה. ואז נקראת ג״כ, חוה אשת אדם. הה׳, אחר שעברו עליה י״ב שנים ויום א׳, שאז כל המוחין דגדלות שבה נגמרו להכנס, ואז נקראת נער חסר ה׳. הו', בעת הנסירה, ואז נקראת נערה בה׳. הז', כשחוזרת עמו פב״פ לזווג, ואז נקראת בוגרות.