תוכן

טז) גם ט״א. כי הלא אמא מקננא בבריאה כנ״ל, וכתר וחכמה דאצילות גנוזין בה, לכן אין להם גילוי רק בסוד ו״ק לבד. אך אמא שנגלית בבריאה, לכן פרצוף של אמא דבריאה, שלימה. ואמנם זהו עצמו ביאור מ״ש, אמא עלאה מקננא בכורסייא. פי׳: אמא דבריאה עצמה, מקננא בכורסייא. כי משם נוכל לומר שמתחיל עולם הבריאה, כי א״א ואבא דבריאה, הם מכוסים ונעלמים כנ״ל, לכן הבינה מכונה אל הבריאה, כי אין גלוי האור שבה, אלא מבינה שלה עצמה ואילך. ואמנם מה שחסר בכאן מאמא דבריאה, הוא מקיף שלה, שאין לה שום מקיף.