תוכן

טו) גם אבא דבריאה, אין לו פרצוף שלם, רק בחי׳ ו״ק, כמו א״א. והטעם, כי הלא אף באצילות עצמו, בהיות שם זווג הב׳ דאו״א, כבר בארנו שאמא היתה רובצת על האפרוחים, בפרצוף שלם של אצילות דתבונה. ואמנם אבא, הוא מרכין ראשו למטה, להזדווג עמה. לכן נמצא שאור ג״ר דאבא, לא נזדווגו בתבונה, אלא ע"י הרכנת הראש של אבא, ולכן כאשר אותו האור הגיע אל הבריאה, לא ניכר בו הראש של אבא, רק ו״ק שלו לבד. אבל אמא של בריאה, יש לה פרצוף גמור ושלם לטעם הנ״ל, רק שהוא בבחי׳ התבונה, שהיא קצרת הקומה כנ״ל.