תוכן

ט) ואמנם מ״ש שהוא מקננא בג׳ ספיראן דבריאה, והיה ראוי לומר מקננא בתרין ספיראן, אך לכאורה נשיב, שהכונה ג׳ ספירות דכורסייא, אשר אמא הנ״ל היא חדא מינייהו, אבל שורש הדבר הוא במה שהודעתיך לעיל, כי הג״ר הם כח״ב, אבל האם הרובצת, אינה בינה רק תבונה, והתבונה הזאת מתלבשת בגי׳ ספיראן עלאין, ואז היא מקננא בכורסייא, והבן. ולכך לא אמר ג״ס מקננא בכורסייא, רק אמא לבדה, כי היא לבדה תבונה, היא המתפשטת בז״א דאצילות, ומאירה בבריאה, והיא לבדה מקננא בכורסייא. כי הג״ס אינן מתפשטין, רק שמקבלת הארה מהם, ובכחם היא מקננא בכורסייא, ומן התבונה לבד, הם המוחין של הבנים שלה, אשר היא מתפשטת בהם בסוד או"פ, מוחין פנימים. ורובצת עליהם בסוד מוחין דאור מקיף, בסוד שהיא נקרא קו ירוק, שמקיף את העולם זו״ן.