תוכן

יט) הת״ת יהו״ה על דרך הנזכר לעיל, בחולם. הנצח והוד, יש בהם בחי׳ ב׳, הויו״ת: א׳ כולה בחירק, בנצח. וא׳ כולה בקיבוץ, בהוד. והנה יהו״ה יהו״ה בנ״ה. והנה י׳ בחירק, היא נשמה לנשמה, בנצח. י׳ בקיבוץ, נשמה לנשמה בהוד. ה׳ בחירק, נשמה, בשם הוי״ה שבנצח. ה׳ בקיבוץ, נשמה, בשם אדנ״י שבהוד, כנ״ל. וו בקיבוץ ובחירק, בחי׳ רוח, אל שם האמצעי. כיצד, דע כי באות א׳, א׳ מן שם אמצעי, הוא א׳ שבצירוף צבא. ונודע כי צורת א, יו״י ב׳ יודי״ן, ו' באמצע. והנה אות ו׳ שבאמצע א׳ הזו, שם הוא מקום התלבשות ב׳ ווי״ן הנ"ל מנוקדות, א׳ בקיבוץ, וא׳ בחירק, בבחי׳ רוח. והם באופן זה: כי אות ו', נחלקה לב׳ ווי״ן בארכה, באמצעיתה, כזה: א ומשתיהן נעשה ו' אחד. לכן יש אלפי״ן בתורה, המורה על א זו, וצריכין לעשותן באופן זה, כי יעשה אל ו׳ זו שבתוך א, ב׳ ראשין, א׳ נוטה לצד מעלה, וא׳ לצד מטה, כזה: א א, לרמוז ב׳ ווי״ן אלו הנ״ל שנעשו א׳. והנה צד הימין שבה, הנוטה לצד מטה, היא בנצח. וצד השמאל למעלה, הוא בהוד.